עבד רו-שין
43 - מילת האדם
לכם האנשים הוענקה מאת הבורא, כחסד גדול עבור הבשלתכם בחומריות-הגשמית, היכולת לעצב מילים! אתם מעולם לא הכרתם בערכו האמיתי של מתת גבוה זה, משום שלא עשיתם כל מאמץ לשם כך, ונהגתם בו בקלות-דעת. כעת מחויבים הנכם לסבול מרה בכל תוצאות התייחסותכם השגויה.
אתם עומדים בליבו של כאב זה ועדיין אינכם מזהים את הגורם לו, את השתלשלות האירועים שהביאה לסבל כזה.
אל לו לאיש לראות במתת-האל כלי-משחק, בלא לגרום נזק, כך הוא רצונו של החוק הפועל בבריאה ושאין להוליכו שולל לעולם.
ואם סבורים אתם שיכולת הדיבור הזו, כושרכם לבנות מילים, שיקבעו את רצונכם אל החומריות הגשמית באמצעות הדיבור, היא מתנה גבוהה במיוחד מאת הבורא, הרי שגם יודעים אתם שיחד עמה צומחת גם המחויבות, והאחריות העצומה מוקמת בתוכה; שכן עם השפה ובאמצעותה עליכם לפעול בבריאה!
המילים המעוצבות על ידכם, המשפטים, הם בונים את גורלכם על-פני-האדמה. הם כזרעים באדמת-הגן, אותו אתם מטפחים סביבכם; וכל מילת-אדם נמנית על הדברים החיים ביותר שתוכלו להפעיל בבריאה זו עבור עצמכם.
זוהי האזהרה שאני נותן לכם היום להרהר בה: בכל מילה מתקיים טבעה המניע, משום שכל המלים מעוגנות היטב בחוקי-הבריאה!
כל מילה שבונה האדם, נבנתה תחת לחצם של החוקים הגבוהים, ועליה לפעול, לאחר השימוש בה, בהתאם לצורתה ואופייה המותאם במלואו!
השימוש בה נתון בידי האדם על-פי רצונו החופשי, אולם בהשפעתה אין הוא יכול לשלוט, היא מנוהלת בצדק קפדני בהתאם לחוק הקדוש, על-ידי כוח שלא הכירו עד-כה.
ועל-כן, ביום הדין, הסבל יחול על כל אדם, שהשתמש לרעה בהשפעתה המסתורית של המילה!
היכן הוא אותו אדם שעדיין לא חטא בכך! המין-הארצי כולו משוקע באשמה זו כבר מזה אלפי-שנים. כמה רוע ונזק כבר נגרמו ונזרעו על-פני-האדמה עקב השימוש השגוי במתת זו של יכולת-הדיבור!
רעל זורעים כל האנשים בפטפוטי-ההבל המשחיתים וקלי-הדעת שלהם. הזריעה התבצעה כהלכה, הגיעה לכדי פריחה, וכעת עולים הפירות אותם אתם חייבים לקצור, אם תרצו ואם לאו; שכן הם כולם תוצאות מעשיכם, המושלכים כעת אל חיקכם!
מן הפירות הנוראים שרעל זה מחויב להניב לא יופתע איש מכל אלו, המכירים את החוקים בבריאה, והמכוונים את דרכיהם שלא על-פי האופל-האנושי, אלא פוסעים בנוחות בדרכם הרחבה, בלא לעצור בה ובלא לסטות ממנה, מראשיתה וללא שינוי לנצח-נצחים.
הביטו סביבכם, אנשים, בעיניים פקוחות ובלתי-משוחדות: מחויבים הנכם להכיר את חוקיו האלוהיים, הפועלים מעצמם, של הרצון הקדוש ביותר, בלא כל קושי, שכן פירותיהם של כל אשר זרעתם מונחים לפניכם! באשר תישאו עיניכם, שם נשמעים היום הקולות הרמים המנהלים הכל. זרע זה נאלץ לפרוח במהירות כה רבה, כדי שיוכל כעת להציג את הגרעין האמיתי של פריו הבשל, שעמו יקרוס כעת בחוסר-תועלת.
הוא נאלץ להבשיל בלחצו המוגבר של האור, להעפיל מעלה כצמח-חממה, כדי שבריקנותו יאבד כל אחיזה, יגרור ויקבור עמו תחתיו כל אשר חסה בצילו באמונה קלת-דעת או תקווה אנוכית להגנה.
כבר הגיעה עת קציר! עמו ייפלו תוצאות כל הדיבורים השגויים כעת, על האדם הבודד, ועל ההמונים אשר קידמו צורות-דיבור אלו כאחד.
הבשלות לקציר מביאה עמה קריסה זו באופן טבעי, וכך ניכרת השפעתם העקבית והקפדנית של חוקי-האל, שהפטפטנים הגדולים ביותר חייבים כעת, לבסוף, לקבל גם את השפעתו הרבה ביותר של הכוח הגדול ביותר, כאשר שיא בשלותם של אותם פירות, שצמחו מן השימוש השגוי דרך-קבע במילה, שהאנושות הבורה כבר אינה יכולה עוד להכיר בהשפעותיהם הנסתרות, משום שחסמה בפני עצמה זה-מכבר את הדרך אל הידע.
הם לא שעו אל קולו המזהיר של ישוע בן-האלוהים, שאמר כבר אז:
"אך יהי דברכם הן או לאו, והיותר מאלה מן הרע הוא!".
משמעותן של מלים אלו רבה מזו שאתם סוברים; הן טומנות בחובן את עלייתה של האנושות, או את דעיכתה!
בנטייתכם לדיבור תכוף וחסר-מטרה בחרתם בדעיכה, והיא כבר מצויה בקרבכם. טרם הנפילה הסופית, ביום הדין, היא תגלה עצמה בבירור, לשם הקלה על זיהויים הגואל של כל הפירות שאת הבשלתם גרמתם בעצמכם, עקב שימושכם השגוי במילה.
פעולת-הגומלין העוצמתית מעלה כעת על נס את אדוני-כל-חטאיכם, כך שתאיים עליכם הסכנה להימחץ תחתיהם, וכדי שתוכלו לזהותם ולהשתחרר סוף-סוף מכבליהם, או לקרוס יחד עמם.
זהו הצדק והסיוע גם יחד, כפי שרק רצון-האל בשלמותו יכול להציע לכם!
הביטו סביבכם! אין-ספק שתזהו זאת, אם רק תרצו בכך. ואלו שעדיין מהססים, מהם ייקרע המסך הפרוש לנגד עיניהם, ומסתיר את פירות-רצונם, על-ידי סבל נורא ואיום אף יותר משחוו עד-כה, כדי שתינקה הארץ הזו מלחץ אשמתכם העצומה!
האנושות כולה היתה שותפה בכך, ולא כל אחד כשלעצמו. זוהי פריחתם של כל המעשים השגויים במאות-השנים שעברו, שהיום חייבים להבשיל לפירות ביום-הדין, ולהיעלם בבשלותם זו.
קלות-הדעת, חוסר-ההיגיון והיעדר-המחשבה, ויחד עמם כל פטפוטי-ההבל השקריים, הרוטטים כנגד חוקי-הבריאה, חייבים היו לצמוח לכדי מחלה-כוללת כפי שהיא מציגה עצמה כיום, להשיל פירותיהם ברעד-הקדחת... ולהפילם למרגלות האנושות.
אין לרחם, על-כן, על כל אומה הנאלצת כעת להיאנק ולסבול מכך; שכן אלו הן פירות רצונה בלבד, שהיא מחויבת לטעום את טעמם, גם אם רקוב ומר הוא, ויביא לכיליונם של רבים, שכן מזרע-התרעלה לא ניתן לקצור אלא רעל.
כבר אמרתי, הזורע קוצים ודרדרים לא יקצור חיטה!
וכך, דברי-שטנה, לגלוג וגרימת-נזק לזולת אינם יכולים להניב התפתחות כלשהי; שכן כל צורה ואופן יוכלו להרות רק את הדומה להם, ורק את בן-מינם יוכלו למשוך אליהם. חוק זה בבריאה אל לכם לשכוח לעולם! הוא פועל מעצמו, ורצונם של כל האנשים לא יוכל לעולם לעשות דבר כנגדו! לעולם, אתם שומעים זאת? חירטו זאת בלבבכם, כדי שתיזהרו תמיד בחשיבתכם, דיבורכם, מעשיכם; שמתוכם נובט הכל ומהם צומח גורלכם! אל תקוו על-כן לעולם לכל דבר אחר מלבד פרי הזהה בטבעו לזרע שנזרע!
הרי אין הדבר כה קשה, בסיכומו של דבר, ובכל זאת שוב-ושוב אתם נכשלים בו! הכפירה תניב אך ורק כפירה, שוב-ושוב, השנאה תייצר שנאה, והרצח תמיד יגרור רצח. ואולם אדיבות, שלווה, אור ושמחה, גם הם יוכלו לצמוח רק מנקיטה בסגנון-חשיבה נאצל, ולעולם לא אחרת מכך.
שחרור וגאולה אינם טמונים בזעקות היחיד וההמונים. עם המניח להובילו בפטפוטי-סרק, סופו שיבואו עליו, ובצדק, שם-רע, מצוקה וכיליון, כאב ואומללות; הוא יידחף באלימות אל עבר הזוהמה.
ואם הפרי והקציר, לעתים קרובות עד-כה, לא הגשימו עצמם במחזור חיים-ארציים אחד, אלא רק במחזורים הבאים, הרי שכעת המצב שונה; שכן הגשמת רצונו המקודש של האל מחייבת שחרור מיידי של כל ההתרחשויות על-פני-האדמה, ולפיכך, גם את פתרונם של כל גורלות האנשים והעמים! יום החשבון-הסופי!
לכן, הקפידו במילתכם! הקפידו על דבריכם; שכן גם מילת-האדם היא מעשה, היכולה להתגשם, מכל-מקום, רק בשכבת החומריות-הגשמית האת'רית, ולאחר מכן שוקעת ומשפיעה על הארצי כולו.
ואולם אל לכם לסבור כי ההבטחות מתמלאות כלשונן ומתגשמות לכדי מעשה, אם רוחו של הדובר טהורה בכוונותיה בעת ביטוין, אלא המלים יוצרות את אשר מונע באותו-זמן מפנימיותו של הדובר והחוצה הימנה. כך יכולה מילה אחת להיות בעלת השפעות שונות, ולהביא כאב במקום בו לא נעה במלוא טוהרה האמיתי!
אני מסיר את מסך-הבורות שכיסה אתכם עד-כה, למען תוכלו כעת, ביודעין, לחוות בעצמכם את השפעותיה האפלות, ולהפיק מהן תועלת בעתיד.
ולשם סיוע אתן לכם אף עצה זו:
הקפידו במילתכם! שמרו על דבריכם פשוטים וטהורים! הם טומנים בחובם לפי רצונו המקודש של האל, את היכולת ליצור, לבנות, ואולם אף להרוס, בהתאם לאופיין של המילים ושל דוברן.
אל תשחיתו לריק מתת נשגב זה, שהאל העניק לכם בחסדו הרב, אלא נסו להכיר בערכו המלא ולזהותו נכונה. כוחו של הדיבור שימש עד-כה כקללה על ראשכם, בידי אותם אנשים שפעלו כשליחיו של לוציפר וניצלו אותו לרעה באמצעות השפעתו האפלה של השכל שגדל בצורה מעוותת וחד-צדדית.
הישמרו על-כן מן האנשים הנוטים לדיבור רב; הם נושאים עמם את ההשחתה.
בבריאה זו עליכם להיות בונים, לא מפטפטים!
הקפידו במילתכם!
אל תדברו רק לשם הדיבור. דברו רק במועד ובמקום בהם נדרש דיבור זה! מילתו של האדם אמורה לשקף את מילתו של האל, שהיא החיים ושלנצח תהיה החיים.
אתם יודעים שהבריאה כולה מונעת במילתו של האל. האין זה מוביל אתכם למחשבה?
הבריאה נעה בתוכו, וכך אף אתם, הנמנים על אותה בריאה; היא נוצרה מתוכו וקיומה מוחזק באמצעות אותה מילה.
והדבר נאמר לאנשים בבירור:
"בראשית היתה המילה! והמילה היתה את האלוהים! ואלוהים היה המילה!"
באמירה זו גלום עבורכם כל הידע, אילו רק ביקשתם לבוראו. אולם אתם חולפים על-פניו ואינכם מבחינים בו. הוא אומר בבירור:
המילה הגיעה מתוך האל! היא היתה, ועדיין הינה, חלק ממנו.
ניצוץ קטן מעוצמתה של מילת-האל החיה, הנושאת בקרבה הכל, הכוללת כל אשר נמצא מחוץ לאל, ניצוץ קטן הימנה גלום גם במילת-האדם!
מילת-האדם יכולה אמנם להשפיע רק עד שכבת החומריות-הגשמית האת'רית, אולם די בכך, כדי ליצור את גורלם של אנשים ועמים בהשפעת-גומלין, כאן על-פני-האדמה!
חישבו על כך! זה המכביר מילים, ניצב רק על הקרקע שיצר עבורו השכל שגדל בצורה מעוותת וחד-צדדית! הללו הולכים שניהם תמיד יד-ביד. בכך תזהו אותם! ואלו הן מילים של הארצי הנחות, שלעולם לא יוכלו לבנות דבר. ואולם המילה אמורה לבנות, בהתאם לחוקי-האל.
במקום בו לא נשמר דיבר זה, שם לא ייווצר אלא ההיפך מכך.
לכן הקפידו תמיד על מילתכם! ועימדו במילתכם! עדיין תלמדו את הדרך הנכונה לכך, במקום בנייתה של ממלכת-האל, כאן על-פני-האדמה.
תחילה עליכם ללמוד את עוצמת מילותיכם, שבערכן המעטתם ונהגתם קלות-דעת כה-רבה עד-כה.
חישבו רק פעם אחת על המילה הקדושה שניתנה לכם, על המילה: אל!
אתם מדברים לעתים-קרובות על האל, לעתים קרובות מכדי שתוכלו לשמוע בה את אותו הכבוד, שיאפשר לכם לזהות כי באפשרותכם אף לחוש את הדבר הנכון, אותו כבוד שיאפשר לכם ללחוש בלבד את אותה מילה, במסירות וסגידה, כדי להגן עליה בקפידה מכל סוג של פחיתות-ערך.
ואולם מה עשיתם, אתם האנשים, מן המונח הקדוש ביותר שבמילה! במקום להכין את רוחכם בענווה ושמחה לביטוי הנאצל מכל, שתיפתח בהכרת-תודה אל כוח-הקרינה שאין-לתארו, המצוי באור הבלתי-מוחשי של הקיום האמיתי, אותו אור שהעניק לכם - כמו לכל היצורים - את נשימתכם הראשונה, במקום זאת העזתם לגרור אותו מטה אל הנחיתות שבחשיבתכם המצומצמת, עד שהיה ככלי-משחק בידיכם, עד שהפך למילה יומיומית וחסרת-משמעות באוזניכם, שבנתה עצמה ככלי-ריק שלא ימצא עוד את הדרך אל נשמתכם.
הלא יובן-מאליו אז, שהשפעתה של אותה מילה נעלה מכולן תהיה אחרת מזו שיכולה היתה להיות, לו נלחשה ביראת-כבוד אמיתית ובידיעה-מוחלטת.
על-כן הישמרו בכל מילותיכם; הן טומנות בחובן עבורכם אושר או כאב, בניין או הרס, הן יעניקו בהירות, אולם יוכלו גם להטעות, וכל זאת על-פי האופן בו ייאמרו והמטרה לה ישמשו.
ברצוני להעניק לכם, מאוחר יותר, גם את ההכרה בכך, כדי שתוכלו להודות בכל מילה שאיפשר לכם הבורא לאומרה! אז תוכלו להיות מאושרים גם על-פני-האדמה, אז ישלוט שלום על האדמה הזו, שהיתה בלתי-שלווה עד-כה.
הקראה משותפת של הפרקים, לפי סדר יציאתם, מתקיימת מדי יום א' בשעה 20:30 בזום של קבוצת טלגרם ייעודית.
להצטרפות: https://t.me/hameser
את הספר המקורי, בשפה הגרמנית בגרסת PDF ניתן להוריד בקישור זה.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 15.03.2023