עבד רו-שין
2. בוקר-התחייה-המחודשת
בוקר-התחייה-המחודשת!
מתוך מלים אלו יוצא קסם, הנוגע בכל הנשמות באופן מוזר. הנשמה חשה את השמש מעל למרחבים שופעי פריחה, פכפוך פלגים, צלצול רחוק של פעמונים, שלווה בכל!
נשימה עולצת וחופשיה בטבע! – –
ובוקר-התחייה-המחודשת אמור הוא להיות, עבור אותן נשמות-אנוש, שנמצאו מתאימות לחוות את מלכות-האל כאן על פני האדמה. האחרות יוותרו מאחור באופל, שהאדמה היום עדיין עטופה בו, והן יוסיפו להיטלטל הלאה במסלול האפל, המוביל לפירוקן הבלתי-נמנע, למוות הרוחני!
כבר זוהר אודם-הבוקר בשמיים האת'ריים, כסימן לכך שקרב היום!
עורו, נשמות, לכן ממתינה הגאולה, ממתינה באופן הנכון! רק זמן קצר נותר עוד עד לשעה, שבה עליכם לחגור את מגיניכם. אל תניחו לרגע האחרון להפתיע אתכם בשנתכם!
נורא הוא האופל החובק את מרחב האת'ר של האדמה.
אף נשמת-אנוש לא תוכל עוד לחדור דרכו. – – –
אם מזריחת החמה ועד צאתה, בכל היקום, לא ייקוב בכוח ברק חודר של אמת-הבריאה את חשכת-הליל החונקת את הרוח, תאבד רוח-האנוש הנרדמת בבריאה מאוחרת זו.
שכן, כל החוכמה, שהובאה על ידי אלו שנקראו, ואשר נועדה לסלול את הדרך ולאפשר את עליית נשמתם של יושבי-הארץ לעבר הרום-המואר, נוצלה תמיד על-ידי אלו שהלכו אחריהם למטרות גשמיות בלבד. החוכמה לא נותרה כשהיתה, חופשיה וטבעית, לשימושם של כל בני-אנוש, אלא התאימה עצמה שוב ושוב והסתגלה לידע האנושי שנלמד, עד שמן הפשטות שהיתה בה במקור, לא נותר עוד דבר.
המשפרים שבעי-הרצון מעצמם השיגו בכך עבודת שווא של הונאה, שברשתה נפלו מיליוני נשמות-אנוש.
הכל הפך לעסק, שמתוכו צמחה לאיטה ההתמכרות לכוח.
בהנחיית ההיגיון, שהתברר כי הוא פרי יצירתו בת-המזל של לוציפר, נותרה רק תמונה מעוותת מן הדבר שאמור היה לאפשר את תקומתה של החוכמה האמיתית.
אז ניצל זאת האופל בפיקחותו, כך שהקרבנות התמימים נאלצו להיאסף בעיוורון אל תוך זרועותיו בנהייתם חסרת-הרוחניות אחר האור.
אותו הדבר בדיוק קרה גם עם האמת המוארת שהביא בן-האלוהים אל האדמה, כדי לסלול בעזרתה, סוף סוף, את דרכה של האנושות לעבר העלייה הנדרשת אל מלכות-האל, ולשחררם סופית מאחיזת החנק של האופל, שצמחה מתוך תמונות הידע המעוותות אותן הכירה עד כה.
המשוח דרש ערנות רוחנית לכל פרט ופרט בידע שהעניק להם, והקדשת עצמם בפועל למטרה הנעלה ביותר!
האדם אמור היה לדעת את כל החבוי בבריאה, כדי שיכיר את החוקים הבסיסיים הפועלים בה, והנושאים את רצונו של האל; שכן רק בעזרת הידע הזה יוכל האדם להשתלב בה בהתאם לדרישות האל. אז יוכל לקדם את כל הסובב אותו בשמחת חיים, שתרומם אף אותו, ותעניק לו את אותה הבשלות, שעל פי רצון האל הוא יכול ואף נדרש למוצאה, אם ברצונו "להתקיים".
ואולם, "להתקיים" בפני האל, משמעו, שאין הכרח להידרדר להתפוררות.
כל חוקי-הבריאה נועדו אך ורק לשם צמיחה והתפתחות!
בעזרת המשוח ניתנה לאנושות כולה האפשרות להיות סוף-סוף חופשייה ברוחה. – –
אולם אז נבנו הכנסיות, ואלו עשו כל שביכולתן לפרק את מילתו של הבורא מאחורי כתלי המנזרים, חלקים ממנה אף לקבור לעד, ולמסור אך ורק את שפירשו על פי הסבריהן, ובאופן שיתאים למטרותיהן ולהיגיון המנחה אותן.
וכך, שוב נשלל מן האדם הבודד חלק-הארי מן הטוב שנשלח לו בידי האל, וצלחה בידיהם המזימה, להותיר את האדם בחוסר ערנות רוחנית, ובלא חופש רב. דהיינו, ההיפך ממה שביקש המשוח!
הכנסיות חיפשו לעצמן סוגדים, עושר וכוח. ומשום כך, אסור היה לאף אדם לדעת, שבאפשרותו להגיע אל מלכות-האל בעצמו, בלא סיועה של הכנסייה. אסור היה לו להגיע אל המחשבה, שלאל לא דרושה כל כנסייה שתתווך בינו ובין ברואיו, שהרי אף יצר אותם בלעדיה.
והדבר צלח בידה.
לאט, אבל בטוח, מיקמה עצמה הכנסייה בשאיפותיה, כגורם המפריד בין הכמיהה האנושית אחר האור ובין האל. וכדי להגדיל את מספר הסוגדים לה, הציעה לרוחות-האנוש הנרפות פיתיונות של נוחות! היא אף הרחיקה לכת לאפשר תפילות לכל מטרה בין כתליה, בתמורה לכסף. בקבלת התשלום, עשתה הכנסייה כל מאמץ להפחית בערך התפילה, שהפכה לדרך היחידה בה יכולה היתה נשמת-האנוש להתקרב אל אלוהיו.
ואולם, חוסר ההיגיון וההשפלה שבכל זה לא נגעו בתודעתו של אף אדם.
זה היה נוח, ומספר ה"מאמינים" רק הלך והתרבה.
עם התרחבותה הפכה הכנסייה חסרת-זהירות ולאחרונה אף התירה לכמה מסכות ליפול מעל פניה. בפועלה בניגוד לחוקי-הבריאה חתרה תחת כל מה שלא הפיקה ממנו תועלת, הסיתה, ביזתה ואף רצחה במקום בו לא צלחו בידה פעולות אחרות.
תחילה הידקה אחיזתה באדמה בסתר, ואחר, יותר ויותר בגלוי. ולא התביישה להשתמש בשמו של האל כמגן לפניה.
לא ניתן לדבר כאן על טעות, מעשה כזה נושא בצורה ברורה מדי את חותמו של האופל השפל ביותר! הוא עומד בניגוד חריף ביותר לכל מה שהורה ישוע המשוח!
אלו הן מכות עוינות שהיכו בכל מילה שנאמרה על ידו.
אין דבר אחד על פני האדמה כולה, שהוא מנוגד יותר למשוח ולמילתו מאשר שיטת הכנסיות, כבר מראשיתו.
ואולם אף דבר אחר גם לא יכול להיות מסוכן יותר! בדיוק משום מראית העין של 'הרצון לשרת את האל', היתה ההשפעה איומה כל-כך עבור האנושות!
לוציפר לא יכול למצוא לעצמו בן-ברית טוב יותר לפעול עמו כנגד האל.
כאן זכתה התייחסותו המתוחכמת אל ההיגיון שעל האדמה בניצחונה המזהיר ביותר!
כאן יצר זיוף מאחז-עיניים של כל מה שאמור היה להיווצר ברצונו של האל!
זיופו של הדבר האמיתי צלח בידו. את הדבר היקר ביותר, שאמור היה להוביל אל האל, אותו הניח להפוך על פיו, על-ידי אלו שהתחזו למשרתי-האל, ואף טעו לעתים קרובות לחשוב כך בעצמם, ואיפשר להם להפוך לאבן-נגף בדרכם של האנשים, שמנעה מהם להגיע לאור הנכסף! צעד נועז שאין דומה לו. –
וכך כיסה האופל את האדמה, והפך ללילה החשוך ביותר של הנפש. – –
אולם כעת נעצר הרשע!
פתאם ניעורו כל האנשים מאשליותיהם!
אחדים לעבר הגאולה, רבים לעבר הכיליון!
הגיע יום חשבון-הנפש לגולגולתא!
אם גם במובן אחר מזה ששיערו האנשים עד כה! –
כמו הפטריות השואפות להגיח מן האדמה בליל קיץ מחניק, כך יצמחו כעת נביאי-השקר מתוך ההמונים, כפי שהובטח, כדי שהם עצמם יוכלו להגשים את המילה
ולהופיע ביום-הדין; כי העולם חייב להינקות מהם!
הניחו להם לשאוג, תנו להם לרעום, לתזמורת הקטנה!
לפני בוקרו של האביב סופות גדולות חייבות לנשוב!
הניחו למיליוני האנשים להיקרע מכאן, טוב הדבר והוא תואם את הרצון הגבוה ביותר, שאין להכניעו! כל אחד ומנת גורלו! הצביעות, אשליית הידע האנושי והפיתויים חייבים להגיע אל קיצם.
בקרוב, המילה עמוסת המשמעות: "נִשְׁלַם!" תישמע, שוב ושוב, צלולה וצוהלת ומהדהדת דרך כל הרקיעים!
אז יעלה בוקר-התחייה-המחודשת, ושמש קורנת תביא אליכם יום חדש!
הבורא והאל יעניק לברואיו - אלו שהכפיפו עצמם לרצונו, עידן חדש!
אז תשתחרר מליבה של כל נשמה אנחת-רווחה גדולה וחופשיה,
כמו תודה, כמו תפילה לכס המרומים, הודייה, לשרתו כרצונו!
האל בורא הכל!
את הספר המקורי, בשפה הגרמנית בגרסת PDF ניתן להוריד בקישור זה.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 22.03.2023