עבד רו-שין
13. שבועות
קשטו כעת את נפשותיכם במלבושים נקיים, אנשים; שכן עליכם לחגוג את חג השבועות! מי שלא יוכל לעשות זאת יימנה, מבחינה רוחנית, על המתים.
אתם חוגגים את חג השבועות ביום הטבילה הקדושה!
כמו בהתחדשותו של הטבע הפועל בלא הפסקה, בה עוטה הארץ שוב ושוב בגד צעיר, ומעידה בכך על אהבת הבורא ונכונותו הבלתי-נלאית, להפוך כל חסד למעשה בלא שהות, כך גם עליכם לנצל, תוך הודיה ערה ומתמדת, את ברכות-הבריאה הטמונות ביכולות נפשכם, שיביאו אתכם אל הבשלות והפריחה.
עורו, הישנים!
כך קוראים אליכם האושר והכאב כאחד; שכן ההיחפזות דרך קיומכם הארצי היא תנומת הנפש, אולם היא אינה הערות והחיים, היכולים לקדם אתכם כלפי מעלה בבריאה!
אף לא צעד אחד קדימה תפסעו בה, אפילו עם הכבוד הגבוה ביותר, עם העושר הרב ביותר, המוניטין הרחב ביותר, שמוצעים לכם על-ידי יושבי-הארץ, כאשר אתם כבולים במוסרותיכם ועושים עבורם גדולות, מתוך אמונה שכך אתם גם מעניקים להם רבות!
אין דבר גדול על-פני האדמה אם אינו מוביל בו-זמנית לעבר האל, אם לא התקיים לשם כבודו ומתוך הודייה. בכך בלבד נמדדים הגודל והקיום! וכל דבר אחר בטל הוא וחסר-תועלת כבר מלכתחילה.
קשטו את נפשותיכם, אנשים; כי מועד העולם דורש זאת.
טיהור מלבושיכם חייב, מכל-מקום, להיעשות על-ידכם, בעצמכם!
איש לא יוכל לעשות זאת למען אדם בודד, ואתם חייבים להתאמץ בכל כוחכם, שעדיין מסוגלים הנכם לגייסו, אם תרצו כלל להצליח למחות את כל הזוהמה מעל מלבושיכם.
לא קל הדבר כפי שהתרגלו האנשים להניח, או כפי שמלמדות הכנסיות!
התפילה לבדה לא תועיל לכם במאום, הדבר חייב להיעשות על־ידיכם. כל חייכם הארציים חייבים להיות עדות לכך שאכן מבקשים אתם באמת לעשות טוב בלבד, בכל יכולותיכם שהעניק לכם האל!
במילת האמת נתתי לכם את האמצעי לניקוי יסודי. השתמשו בו בקנאות ובחריצות!
עבודתכם תהיה קלה יותר אם תעבדו על עצמכם בכנות, אולם היא לא תפחת!
קרעו עצמכם מתוך החלומות על אהבת-האל שתמחה מעליכם, בשרירותיות ומתוך תפילה למחילה, את האשמה שהעמסתם על-גבכם תוך התעלמות מחוקיו הקדושים. התחילו בעבודה, בלא דיחוי, ואת מה שעוד ניתן להציל, אותו חפשו בתוככם פנימה.
אל תשעו לאחרים, שגם מהם נדרש לבצע בעצמם את טיהור מלבושיהם, אם יצלח הדבר בידם. אין בנמצא ולו אדם אחד שסיים את עבודתו ומסוגל לדמיין לעצמו כי כבר נכנס בשערי מלכות-הבריאה, שאמורה כעת להתגשם על-פני האדמה, כפי שנאמר כבר לפני זמן רב. את הדרך לשם כבר מצאתם ולא תוכלו לטעות בה, אם לא תסטו מן המילה.
חִשְׁבוּ על עצמכם, על שגיאותיכם, שאתם מכנים אותן חולשות קלות, ונסו להכין עצמכם ליום-החג העליון של ההטבלה הקדושה!
התקשטו לא רק במלבושים ארציים, אלא הניחו למלבושי-הרוח לנצנץ בלבן הבוהק ביותר, דרך רצונכם וכמיהתכם לאור!
ביום-החג העליון יעטוף אתכם אורו של האל בזוהר-קרניו. התאמצו להפנימו אל תוככם עד כמה שתוכלו; שכן, תוכלו לספוג רק באותה מידה שבה תיפתחו אליו, ולא יותר מכך, גם אם הוא עוטף את כל-כולכם!
ואולם חִשְׁבוּ בענווה על החג הקרב, לא ביהירות ארצית או בשאיפה להיבחר.כך סבורים אולי אחדים, שהבחירה מתבצעת בשרירותיות, רק על-פי אמות-מידה ארציות. זה החושב כך, אינו יודע את ערכה של הבחירה.
אני איני בוחר, אלא מגשים!
מגשים את אשר רוחות-האנוש קיבלו לפי תפילתן, מרגע שתפילתו של האדם מצאה, אי-פעם, את הדרך כשהובעה מתוך הרצון הנכון.
מסיבה זו אני קורא, כדי שיתגשם מתוך האור זה אשר הוענק אז בחסד. כיצד מתמודד עם-כך האדם, זהו עניינו שלו בלבד. כל שניתן לו בכך הוא ארכת-זמן לפיתוח עצמו, או לקריסה.
ולכן קורה גם, שעל-אף כל זאת יידחה הנבחר. חלש-הלב יחשוב לעתים, מכל מקום, שחייב הייתי לדעת מראש על כל דחייה, וכי אנשים כאלו, שרוצים להידחות, לא היו צריכים כלל להיבחר מלכתחילה.
כמה מפחיתים אתם בערכו של האור. אני אומר שוב: אני מגשים!
אולם בהגשמות אלו טמון גם הכוח המניע עבור היחיד, שיתיר לו לעלות לעבר החיים, או שייאלצו לשקוע מטה אל האימה.
לעתים קרובות רואה אנוכי, אצל הנבחרים, את ההתלבטות המגיעה, וגם את הקריסה, אולם אני מגשים! כך תואץ נפילתו של השקרי ותעמיק, לאחר אלפי שנים שלאורכן הונחה בנאמנות לשרת את היום הזה, והוכן לכך בהיענות לתפילתו.
עד כמה רחוקים הנכם מתפישת פעולתי, אם תנסו לשפוט אותה בכלים ארציים בלבד.
לו ביקשתי ללמדכם ללא-הרף, הייתם מוצאים שוב ושוב אך ורק שאלות חדשות, עוד לפני שהפנמתם את הנלמד והפכתם אותו לחלק מישותכם, לפני שניסיתם כלל להרהר בו לעומקו ופשוט לחיות בהתאם לו!
פעולה כזו מצידי היתה הגשמת שאיפותיכם שלכם בלבד, בעבודה ללא-קץ, אך גם ללא כל הצלחה! אולם אני מבקש להגשים כאן את רצון-האל, ולא את רצון-האדם!
לעולם לא תבינו אותי נכונה בפעולתי, שכן אינה נובעת מן הגבולות הצרים שאליהם הכפיפו עצמם יושבי-הארץ. לכן אל תנסו גם לאלץ את פעולתי אל תחום יכולת-התפישה שלכם.
אחזו באשר אתן לכם. אחזו בו בשלמותו ובקשו לחיות על-פיו. בחוויה תוכלו אז להכיר במהרה, שנכון הדבר אשר הצעתי לכם.
אל תהיו כאותם מורעבים שבצע-הכסף מניע אותם לחטוף לעצמם מזון, החופנים הכל עבור עצמם באשליה שאחרת ייחסך מהם דבר-מה, המניחים מיד הצידה את אשר קיבלו, בחשש שתחמוק האפשרות הבאה מידם, שלעולם לא יגיעו לאכול את אשר אגרו, והם הולכים ונחלשים בפזיזותם, וסופם שאכן ירעבו.
קחו את אשר מצוי לכם, ועשו בו שימוש יסודי, קודם שתבקשו אחר על-פניו! ואל תנהגו כשוטים. –
ואולם לצד המהלכים שהובהרו לכם, ונועדו עבור הנבחרים, קיימות עדיין רוחות-אנוש, אשר חצו פעם בכוונות-זדון את דרכם של שליחי האור. בין אם היו אלו עבד רו-שין, או נהומה, מריה, קסנדרה או אף ישוע - כל אחד מן האנשים הללו חייב כעת לפגוש בי על-פני האדמה, ביום אחרון זה של חשבון-הנפש! ביום זה תוצע לו עוד הזדמנות אחת, על-פי חוקי-האהבה הקדושים של האל, להינקות מן הרוע הישן באמצעות רצון כן לעלייה-רוחנית.
הבחירה הניתנת בידו מצומצמת ביותר. אולם היה ואבחר בו, הרי שהוא כבר חדור הרצון הטוב ביותר במועד בחירתו! ואם יסטה שוב לאחר-מכן, לא תיעצר עוד קריסתו.
רובם, מכל-מקום, עדיין עוינים כשהיו אז; אך כעת הם נקראים לדין הפועל כנגדם. הם עצמם ישחררו את ההכרעה הסופית בחידוש מעשיהם האפלים! –
ומה יודעים אתם על-כל זה, אנשים!
מאום!
גם לא תוכלו לצפות ממני, שאבהיר לכם, בכל פרט ופרט, במה מדובר, רק כדי שתוכלו להבינו!
וזה שהדבר נוגע לו, בכל-עת, יודע בדיוק מה משמעותו; ומעבר-לכך, הרי הוא מתפלל לכך בלא-הרף.
היו ענווים והודו למורה-העליון, לכוח-העליון, המעניק לכם את החסד לחוות את היפוך העולמות, לחיות בו, כדי שתוכלו לסייע לאחר-מכן בבנייה הרוחנית הגדולה, שהיא רצון-האל.
ואולם דבר אחד אל-לכם לשכוח: שכל רוח-אנוש נותרת בעלת רצון-החלטה חופשי!
לא יהיו בכך כל חיים וכל רצון חופשי, לו ניתן היה לחזות מראש מהי ההחלטה שתקבל רוח-האדם עבור עצמה! אם תחשבו על-כך, תיאלצו להבין בעצמכם, שלא ניתן לדבר על רצון חופשי לקבלת החלטות, אם המעשים כבר נקבעו מראש בצורה מדויקת.
אולם ברוח נצפות כל האפשרויות והייתכנויות, ובמועד הנכון יישקלו כאמצעי-זהירות.
לגבי האנושות כולה, כמכלול, ניתן בכל-זאת לבצע קביעה מדויקת.מעשי-האנושות חייבים להתנהל בדרכים אליהן מושך רצונו של החלק החזק ביותר בה.
אך גם בכך אינכם עוקבים אחריי; אתם תעדיפו לומר שכעת שונים הם הדברים, שכן רצון-האנשים אינו יכול עוד לשלוט בבריאה, והוא כבר אבד בגלגולי-התורשה.
ללא-ספק, אולם עדיין לא אבדה לו יכולת ההחלטה החופשית.
נקבע רק, שהאדם אשר לא יחליט, מרצונו החופשי, למלא אחר רצון-האל, יופרד בעתיד מאלו הרשאים לחיות בבריאה, כיצור חסר-יכולת למודעות-עצמית.
זהו ההבדל בין אז ובין העתיד. זכות ההחלטה בין חיים ומוות, בין קיום ובין חידלון, עבור כל אדם לעצמו, נתונה תמיד בידו של כל אדם ואדם לגופו. מכל-מקום, שוב לא יוכל עוד לפסוח על הסעיפים ולהתלבט כפי שעשה עד-כה.
בממלכת אלף-השנים כאן על-פני-האדמה יוכל לחיות רק האדם שבקרבו שוכן רצון-אלוהי. ואולם גם זאת אינכם מבינים; משום שהדבר מתרחש בצורה שונה לחלוטין, בהתאם לחוקים ולטבע, יותר מאשר אתם סבורים, שכן גם כאן אתם מנסים להשתמש במונחים ארציים.
כוחו של האל הוא רב משהנכם משערים, אולם הוא פועל אחרת משתוכלו להבין בתפישתכם הילדותית. העוצמה אינה פחותה, אולם הלחץ עוטף הכל, מוחץ ללא-הרף, ומרסק רק את זה אשר מסרב להיכנע ומנסה להתנגד לו.
כל-זה רב מדי לתפישה -האנושית.
לכן, הכינו עצמכם בענווה לחג.
ביום זה יהיו השמיים פתוחים עבורכם!
דאגו שהכוח יפגוש בכם בברכה ויחזק אתכם.
הקראה משותפת של הפרקים, לפי סדר יציאתם, מתקיימת מדי יום א' בשעה 20:00 בקבוצת טלגרם ייעודית.
להצטרפות: https://t.me/hameser
את הספר המקורי, בשפה הגרמנית בגרסת PDF ניתן להוריד בקישור זה.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 31.05.2023